Dmaye
Daf 30a
משנה: מָֽזְגוּ לוֹ אֶת הַכּוֹס אוֹמֵר מַה שֶׁאֲנִי עָתִיד לְשַׁייֵר בְּשׁוּלֵי הַכּוֹס הֲרֵי הוּא מַעֲשֵׂר וּשְׁאָר מַעְשֵׂר סָמוּךְ לוֹ. זֶה שֶׁעָשִׂיתִי מַעֲשֵׂר עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עָלָיו וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּפִיו וּמְחוּלָּל עַל הַמָּעוֹת.
Traduction
Si on lui verse un verre de vin (dans ces mêmes conditions), il dira: ''Ce que je laisserai au fond du verre sera considéré comme dîme; ce qui formera pour la dîme le complément se trouvera à côté; sur la partie que j’aurais déclarée comme dîme, sera prise l’oblation de la dîme (le 100e) et la dîme de 2e année (s’il y a lieu), sera prise sur les bords''. Puis, l’on rachète cela contre argent.
Pnei Moshe non traduit
מתני' מזגו לו את הכוס. לאו בשבת איירי הכא ולא קאי אמתני' דלעיל אלא ענין בפ''ע הוא וכלומר וכן הדין אם בא אצל מי שאינו נאמן על המעשרות בחול ומזגו לו את הכוס אומר וכו' כמו במתני' דלעיל והכי מפרש לה בגמ':
ומעשר שני בפיו. בפי הכוס ויהא מתולל על המעות ונמצא מותר לו לשתות כ''א כדי תרומת מעשר משייר הוא בשולי הכוס:
הלכה: כֵּינִי מַתְנִיתָא לְעִנְייָן מְזִיגַת הַכּוֹס.
Traduction
S’il est vrai que la Mishna prescrit de suivre ce procédé et de dire cela le samedi, lorsqu’on verse le verre de vin,
Pnei Moshe non traduit
גמ' כיני מתניתא לענין מזיגת הכוס. כלומר דמפרש להמתניתין דה''ק וכן הוא הדין לענין מזיגת הכוס בחול כדפרישית במתני':
מַה נָן קַייָמִין. אִם בְּאוֹמֵר מִכְּבָר מַשְׁקֶה מְעוּרָב הוּא. אִם בְּאוֹמֵר לִכְשֶׁיִּשְתֶּה לְמַפְרְעוֹ טֵבֵל שָׁתָה. אֶלָּא כִּי נָן קַייָמִין בְּאוֹמֵר מִכְּבָר לִכְשֶׁאֶשְׁתֶּה. וְלֹא נִמְצָא מְטַלְטֵל תְּרוּמָה טְמֵאָה בְשַׁבָּת. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר מְשַׁייֵר כָּל שֶׁהוּא חוּלִין כְּהַהִיא דְּתַנֵּינָן תַּמָּן מְטַלְטְלַין תְּרוּמָה טְהוֹרָה [עִם הַטְּמֵאָה] עִם הַחוּלִין וְלֹא דָֽמְייָן. תַּמָּן טְמֵאָה לְצוֹרֶךְ טְהוֹרָה. בְּרַם הָכָא חוּלִין לְצוֹרֶךְ טְמֵאָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן עִם יְצִיאָתוֹ מִן הַכּוֹס קָדִישׁ.
Traduction
dans quel cas est-ce justifiable? S’il énonce les conditions avant de boire, il consomme un produit où la dîme est mêlée au profane (ce qui est interdit); s’il ne les rappelle qu’après avoir bu, il se trouve qu’il aurait au préalable goûté de ce qui est inaffranchi (interdit); de quel cas donc s’agit-il? Il devra déclarer d’avance qu’il entend prélever les parts dues tout en buvant (il y a alors prélèvement préalable, sans mélange de la dîme qui reste au fond du verre). Mais comme l’ignorant, en touchant le liquide, l’a sans doute rendu impur, ne se trouve-t-il pas que l’on transporterait le samedi la part d’oblation de dîme impure (ce qui est interdit)? —Ceci n’est à craindre, répondit R. Eliézer, parce qu’on laisse une parcelle profane; et en ce cas, comme l’indique une Mishna (294)Mischna, IIe partie, (Shabat 21,1), il est permis de transporter de l’oblation impure, qui est accompagnée d’une partie profane. Mais, comment peut-on comparer ces deux cas? —Dans la Mishna citée, on permet d’emporter ce qui est impur, grâce au pur qui forme la majeure partie, tandis qu’ici la parcelle profane, qui est minime et adhérente au verre, pourrait-elle servir au transport de la part d’oblation plus élevée? —C’est que, répondit R. Yossé ou R. Aboun, la sainteté sera applicable à la part réservée comme oblation, seulement à la sortie du verre (jusque là elle est considérée comme profane et transportable).
Pnei Moshe non traduit
מה אנן קיימין. להתנאי דהמתני':
אם באומר מכבר. כלומר קודם שהוא שותה אומר מעכשיו תהא תרומת מעשר בשולי הכוס נמצא משקה מעורב הוא שהרי הכל הוא מעורב יחד התרומה עם החולין והרי שותה מדומע הוא:
ואם באומר לכשישתה תהא תרומת מעשר מה שישייר בשולי הכוס נמצא למפרע טבל הוא שתה שהרי לא תיקנו אלא אחר שישתה:
אלא. על כרחך כי אנן קיימין הכין הוא באומר מכבר. מעכשיו ולכשאשתה תהא תרומת מעשר ונמצא לא שתה טבל ולא היה מדומע:
ולא נמצא מטלטל תרומה טמאה בשבת. אם אירע זה בשבת והתרומת מעשר שמשייר בשולי הכוס כתרומה טמאה היא שהרי משל ע''ה היא שאינו מוחזק בטהרה ואין מטלטלין תרומה טמאה בשבת ומשני ר' לעזר שהוא משייר כל שהוא מן החולין יתר על כדי תרומת מעשר ואגב החולין מותר לטלטל תרומה טמאה כהדא דתנינן וכו' (בפכ''א דשבת) ופריך ואכתי לא דמיין דתמן העיקר היא התרומה הטהורה וכדמוקמינן לה התם שהטהורה היא למטה והטמאה למעלה ומטלטל הטמאה לצורך הטהורה אבל הכא שמשייר החולין על גבה ונמצא מטלטל החולין לצורך הטמאה ובטלו החולין אצלה:
אריב''ב. בלא''ה ל''ק דהכא עם יציאתו מן הכוס קדש כלומר עם לאחר ששתה ויוציאידיו מן הכוס אח''כ הוא קדוש לתרו''מ מה שמשייר בו ונמצא כששתה לא טילטל את התרומה טמאה:
רִבִּי הוֹשַׁעְיָא הֲוָה לֵיהּ תְּנַאי וַדַּאי. חָדָא אִיתָא בִשְּׁלָא יֶרֶק אַנְשִׁייָת מְתַקְּנָה. אֲתַת לְגַבֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָא וְשָׁלַח לְזַבְדִּי בֶּן לֵוִי דִּיתַקֵּן לֵילָא. 30a רִבִּי אַבָּא בַּר מַמָּל בְּעֵי וְלָא הֲוָה זַבְדִּי בֶּן לֵוִי צְרִיךְ מְזַכֵּיא לְרִבִּי הוֹשַׁעְיָא בְּיַרְקָא. רִבִּי זְעִירָא בְּעֵי מַה נָן קַייָמִין. אִי בְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ תְּנַאי עָלָיו וְעַל אֲחֵרִים אֵינוֹ צָרִיךְ לְזַכּוֹתוֹ בְּיֶרֶק. וְאִם בְּשֶׁאֵין לוֹ תְּנַאי לֹא עָלָיו וְלֹא עַל אֲחֵרִים צָרִיךְ לְזַכּוֹתוֹ בְּיֶרֶק. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ אִיתְתָבַת וְלֹא זְכִי זַבְדִּי בֶּן לֵוִי לְרִבִּי הוֹשַׁעְיָא בְּיַרְקָא.
Traduction
R. Oshia avait posé la condition que le samedi il rédimerait, selon l’usage, des produits pour lesquels il y avait obligation certaine des parts légales. Un jour, une femme (qui n’avait pas eu la précaution d’établir lesdites conditions), oublia de rédimer ce qu’elle fit cuire. Elle en fit part à R. Oshia et lui demanda si la condition, posée au préalable par lui, pouvait s’appliquer à ce qu’elle avait cuit indûment. Celui-ci envoya les objets à R. Zabdi bar Levi, en le priant de les rédimer pour elle (s’en référant aux conditions qu’il avait établies). -Mais, objecta R. Aba bar Mamal, Zabdi bar Levi ne devait-il pas au préalable mettre lesdits objets en la possession de R. Oshia, pour pouvoir appliquer à ce prélèvement irrégulier les conditions faites par lui? —On peut observer, fit remarquer R. Zeira, que s’il a établi ces conditions, à l’égard du légume vert, aussi bien pour lui que pour d’autres, il est inutile de le mettre en possession préalable; mais, lorsqu’il n’y a pas de conditions spécifiées pour d’autres, la présentation ne sert pas plus. Aussi, répliqua R. Jacob bar Zabdi au nom de R. Abouha, cette question reste sans objet et Zabdi ben Levi n’avait pas à mettre R. Oshia en possession desdits objets, car la condition a été faite pour autrui.
Pnei Moshe non traduit
ר' הושעיא היה לו תנאי ודאי. להתנות מע''ש על פירות שלא היה לו פנאי לתקנן וחדא איתתא היה לה ג''כ כמעשה זו שבשלה ירק שלה ושכחה לתקנו ובתוך כך באת לפני ר' הושעיא לשאלו:
ושלח. ר' הושעיא לזבדי בן לוי:
דיתקן לילא. כלומר כאחד על שניהן. לילא הוא תערובת בל' הגמ' ודוגמתו בפר''א דמילה (דף קלד) נעביד ולא לילך ופירושו יעשה כך ולא יערבו ע''ש וה''נ הכוונה הוא שא''ל להתנות כאחד על שלו ועל שלה מה שעתיד להפריש למחר וכו' כדתנן במתני' גבי ודאי בכה''ג:
רבי בא בר ממל בעי. על זה שאמר לו לתקן גם הירק של האשה דקס''ד דר' בא שצוה לו להתנות משלו על שלה והיינו דהקשה וכי לא היה צריך זבדי בר לוי לזכות לר' הושעיא בירקא דהאי איתתא דאי לאו הכי וכי אדם מתנה על דבר שאינו שלו ואמאי לא הזכיר לו ר' הושעיא כלום מזה:
ר''ז בעי. על האי אתקפתא דר' בא בר ממל דמה אנן קיימין כלומר והיכי ס''ל לר' בא בדין תנאי שהוקשה לו כך:
אי בשיש לו תנאי עליו ועל אחרים. כלומר אי ס''ל שיש לו תנאי שיכול הוא להתנות על הודאי א''כ מה לי עליו מה לי על אחרים וא''צ לזכותו בירק של האשה כלל שהרי להתנות צוה לו ומי הגיד לר' בא שכך אמר לו שיהא התנאי שיפריש למחר משלו על שלה אלא כך אמר לו לך ותקן את שלי ואת שלה כאחד והיינו שתעשה תנאי בשבילי מה שאני עתיד להפריש למחר וכן תעשה התנאי בשביל האשה מה שהיא עתידה להפריש למחר ואין כאן צורך לזכות לו בירק שלה:
ואם בשאין לו תנאי. כלו' ואם על דין דתנאי גופיה הוקשה לו לר' בא דס''ל דאין לו תנאי והיינו שאינו יכול להתנות על הודאי א''נ לא עליו ולא על אחרים אין ליה דין תנאי לדעתיה דר' בא:
צריך לזכותו בירק. בתמיה וכלומר ומאי האי דקאמר שצריך לזכותו לר' הושעיא בירק שלה ומאי מהני הכא הזכות לסברא דידיה:
איתותבת. בתיובתא לסברא דר' בא בר ממל ולא זכי זבדי בר לוי לר' הושעיא בירקא דהאי איתתא לפי שאין כאן צורך לשום זכות וכאתקפתיה דר' זעירא:
אָמַר רִבִּי יַנַּאי צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא זָכוּר תְּנַייוֹ. שִׁמְעוֹן בַּר ווָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וְצָרִיךְ לְהַלְחִישׁ בִּשְׂפָתָיו.
Traduction
On dit la veille du samedi, dans quelles conditions la dîme sera prélevée le lendemain''. Il faut toutefois, dit R. Yanaï, que le lendemain on pense, au moment de la consommation, aux conditions faites la veille. Simon bar Wawa y ajoute, au nom de R. Yohanan, qu’il faut les rappeler verbalement à voix basse.
Pnei Moshe non traduit
צריך שיהא זכור תנייו. כשמתנה מע''ש צריך שיהא זכור בשבת להתנאי שהתנה וע''מ כן הוא אוכל וצריך להחליט בשפתיו. ר' יוחנן ס''ל דלא סגי בזכירת התנאי לחוד אלא צריך ג''כ שילחש בשפתיו בשעה שהוא אוכל בשבת יאמר בלחש כפי התנאי של אתמול:
רִבִּי יִרְמְיָה בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא וְלֹא נִמְצָא כִּמְתַקֵּן בְּשַׁבָּת. אָמַר לֵיהּ אַדְהִיתְנֵיהּ. רִבִּי יִרְמְיָה בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא וְאֵינוֹ אָסוּר מִפְּנֵי אוֹבְדָן אוֹכְלִים. אָמַר לֵיהּ מְפָֽרְרֵי כָּל שֶׁהוּא וְאוֹכֵל. רִבִּי יִרְמְיָה בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא וְאֵינוֹ אָסוּר מִשּׁוּם גֶּזֶל. אָמַר לֵיהּ רוֹצֶה הוּא שֶׁיְּהֵא לוֹ נַחַת רוּחַ.
Traduction
Mais, objecta R. Jérémie en présence de R. Zeira, le rappel de ces conditions ne ressemble-t-il pas à un prélèvement opéré le samedi? -Non, fut-il répondu, puisqu’en réalité les conditions (293)Sur le terme ARHY et ses variantes, voir vi-après, (Kilayim 4,4) note dern. avaient été énoncées d’avance. —Mais, objecta encore R. Jérémie en présence de R. Zeira, cette façon d’opérer ne devrait-elle pas être interdite, puisqu’il en résulte que l’on est obligé de détruire la part mise de côté comme oblation sacerdotale (de crainte que, par mégarde, elle ne tombe aux mains d’un ignorant)? —Non, fut-il répondu, on en émiette si peu (moins de la grandeur équivalente à une olive), que la perte est insignifiante. —Mais, fut-il enfin objecté, n’est-il pas interdit comme un vol d’émietter du pain qui appartient à l’hôte (ignorant)? —Non, fut-il répondu, le propriétaire y consent volontiers; il a invité un savant et a du plaisir à le laisser libre de ses actions.
Pnei Moshe non traduit
ולא נמצא זה כמתקן בשבת. שפורט בשפתיו להתנאי:
א''ל דהאי תנא כצ''ל. כלומר שהשיב לו על קושייתו כהך דהאי תנא דלעיל דדריש מכל הימים ואפילו בשבת ואם דהתירו בשעת הדחק לתקן ואפי' לכתחילה בשבת למה נחוש כאן שילחוש בשפתיו להתנאי שהתנה כבר מע''ש:
ואינו אסור מפני אובדן אוכלים. בתמיה שהרי התרומת מעשר שמפריש למחר אי אפשר לאכלו וכשהוא מניחה כך אצל ע''ה זה וכי אין משום איבוד אוכלין:
מפררה כל שהוא ואוכל. כלומר בשעה שהוא אוכל מפררה להתרומת מעשר מעט מעט ובפירורין כ''ש שאין בהן כזית לית בהו משום איבוד אוכלין:
ואינו אסור משום גזל. דזה מזמינו לאכול אצלו והוא מפרר ממנו ומשליכו לאיבוד והרי כאן גזל. ומשני רוצה הוא הבעה''ב בכך שיהא לו נחת רוח שזה אוכל אצלו על שלחנו ואינו מקפיד אם משליך לאיבוד איזה דבר מהסעודה:
מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִין פְּלִיגִין דְּאָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רִבִּי יִצְחָק רִבִּי וְרִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי יְהוּדָה נִתְאָֽרְחוּ אֶצֶל בַּעַל הַבַּיִת אֶחָד. אֲזַל לִישְׁנָא בִישָׁא אֲמַר לֵיהּ הַב דַּעְתָּךְ דְּאִינּוּן מְחַשְׁדּוּנָךְ יְתִיב לֵיהּ מְעַייְנֵי לוֹן וַהֲווֹן עָֽבְדִין נַפְשִׁין מִזְרְקִין אִילֵּין לְאִילֵּין וּמְתַקְּנִין. וְאֵינוֹ רוֹצֶה הֲנָחַת רוּחַ. רוֹצֶה הוּא אֶלָּא דְלָא בְּעֵי דְחַשְׁדּוּנֵיהּ.
Traduction
Cette dernière question (de satisfaction éprouvée) paraît être contestée par les rabbins suivants, comme cela résulte de ce que raconte R. Samuël bar R. Isaac: Rabbi et R. Yossé bar R. Juda acceptèrent l’hospitalité chez un propriétaire. Une méchante langue alla lui dire que, s’il fait attention et observe ces 2 maîtres, il remarquera qu’ils le soupçonnent de ne pas prélever la dîme (et qu’avant de se mettre à manger, ils prélèveront les parts légales). En effet, il les observa et il vit que, tout en feignant de plaisanter, ils se jetaient l’un à l’autre diverses parcelles (qui se trouvaient annulées et perdues), et qu’ils mangèrent après avoir opéré ainsi. Ce fait (de dissimuler leur opération) ne prouve t-il pas que le maître n’en a pas de satisfaction? —Non, en général, le propriétaire y consent volontiers; seulement le dit maître en particulier ne voulait pas être soupçonné.
Pnei Moshe non traduit
מיליהון דרבנן. דלקמן פליגי על הא דאמרן שמפרר כל שהוא ומאבדו אלא שמתקן הוא ומניחו כדקאמר בהאי עובדא דלקמיה עבדין נפשין מזרקין אילין לאילין ומתקנין ולא היו מאבדין בידים:
אצל בהע''ב אחד. ולא היו מאמינים לו על המעשרות והלך בעל לה''ר אחד ואמר לבעה''ב תן דעתך שהם חושדין אותך שלא תקנת מה שאתה נותן להם לאכול וישב לו זה הבעה''ב ומעיין ומשגיח עליהם מה יעשו וכשראו שזה משגיח עליהם עשו עצמן כמזרקין אלו לאלו את האוכלין דרך שחוק ובין כך ובין כך היו מתקנין והניחו מה שזרקו ולא אכלו ולא איבדו:
ואינו רוצה הנחת רוח. כלומר דמפרש ומאי איכפת ליה לבעה''ב מה שיעשו וכי אין רוצה בנחת רוח שאנשים גדולים כאלו יתארחו אצלו. וקאמר ודאי רוצה הוא בכך אלא דאעפ''כ לא הוה ניחא ליה זה שיחשדוניה ולפיכך היה יושב ומשגיח עליהם:
תַּנִּי רִבִּי יוּדָה אוֹסֵר. מַה טַעְמָא דְּרִבִּי יְהוּדָה וְיֵשׁ אָדָם מַתְנֶה עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בִרְשׁוּתוֹ. מוֹדֶה רִבִּי יוּדָה שֶׁהוּא הוֹלֵךְ וְלוֹקֵחַ מִמָּקוֹם שֶׁלָּקַח זֶה וּמְעַשְּׂרָן. וְיֵשׁ אָדָם מַפְרִישׁ עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן עָשׂוּ אוֹתוֹ כְּמוֹכֵר פֵּירוֹת טְבוּלִין לַחֲבֵירוֹ. כְּהָדָא דְתַנִּי הַמּוֹכֵר פֵּירוֹת טְבוּלִין לַחֲבֵירוֹ הֲרֵי זֶה רָץ אַחֲרָיו וּמְתַקְּנוֹ. לֹא מְצָאוֹ אִם יָדוּעַ שֶׁהַפֵּירוֹת קַייָמִין מְעַשֵּׂר עֲלֵיהֶן וְאִם לָאו אֵינוֹ צָרִיךְ לְעַשֵּׂר עֲלֵיהֶן. סָפֵק קַייָמִין סָפֵק אֵין קַייָמִין מְעַשֵּׂר עֲלֵיהֶן וְקוֹרֵא שֵׁם לְמַעְשְׂרוֹתֵיהֶם.
Traduction
⁠—On a enseigné que R. Juda défend d’opérer les prélèvements le samedi, en invoquant des conditions posées la veille; quel est le motif de l’opinion de R. Juda? —C’est que, dit-il, l’on ne peut pas d’avance établir des conditions pour ce que l’on n’a pas encore en mains. Toutefois, R. Juda reconnaît qu’il est loisible à l’invité d’aller acheter chez le même marchand des produits analogues à ceux dont il mangera le lendemain et de les rédimer la veille du samedi. —N’est-ce pas toujours rédimer ce qui ne vous appartient pas? Aussi, dit R. Abahou au nom de R. Yohanan, on compare ce cas à celui d’une vente de fruits inaffranchis par oubli: on dit qu’en cas de vente de fruits inaffranchis (présumés libérés), le marchand doit courir après l’acquéreur pour rédimer les fruits; s’il ne le retrouve pas et qu’il sait que les fruits subsistent encore, il les rédime mentalement; sinon, il ne rédime rien; en cas de doute s’ils existent encore ou non, il prélève pour eux une dîme d’autre part, et désigne dans l’oblation remise au sacerdote une part de dîme, pour que tout soit en règle (on voit donc là aussi un cas de prélèvement sur des objets que l’on n’a pas en mains, permis à cause du doute).
Pnei Moshe non traduit
תני. בתוספתא (פ''ח) ור' יודה פליג אמתני' ואוסר להתנות מע''ש כדמפרש טעמיה וכי יש אדם מתנה על דבר שאינו ברשותו וס''ל דאף בדמאי הוא כן:
שהוא הולך ולוקח ממקום שלקח זה. בעה''ב המזמינו ומעשרן מה שאכל אצלו מאלו הפירות דממ''נ ליכא חששא אם המוכר הוא נאמן על המעשרות הרי הכל מעושר ואם לאו מפריש מן החיוב על החיוב הוא:
ופריך ויש אדם מפריש על דבר שאינו שלו. דנהי דממין אחד הוא מ''מ היאך יכול זה להפריש על דבר שאינו שלו:
עשו אותו כמוכר פירות טבולין לחבירו. דאם א''א בענין אחר יכול הוא להפריש על דבר שאינו שלו כהדא דתני בתוספתא דמעשר שני (פ''ג):
המוכר פירות טבולין לחבירו. אע''פ שלכתחילה אסור למכור טבל כדתנן לעיל בפ''ה אם אירע שמכר או שבשעת מכירה לא נודע לו שהן טבל ואח''כ נזכר שטבולין הן הרי זה רץ אחריו ומתקנו:
לא מצאו. להלוקח אם ידוע שהפירות קיימין מעשר עליהן משלו ואע''פ שהטבל שמכר אינו שלו הואיל ואין כאן תקנה אחרת מעשר וה''נ בהא דלעיל כן:
ואם לאו. שכבר נאכלו תו שאבדו א''צ לעשר עליהן ואם ספק הוא מעשר עליהן משלו:
וקורא שם למעשרותיהם. כלומר הרי הספק הזה כשאר ספק מעשרות שדין המעשרות כגון מעשר ראשון ומעשר עני קורא להן שם וא''צ להפריש שהמוציא מחבירו עליו להביא הראיה:
Dmaye
Daf 30b
משנה: פּוֹעֵל שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְבַעַל הַבַּיִת נוֹטֵל גְּרוֹגֶרֶת אַחַת וְאוֹמֵר זוּ וְתֵשַׁע הַבָּאוֹת אַחֲרֶיהָ עֲשׂוּיוֹת מַעֲשֵׂר עַל תִּשְׁעִים שֶׁאֲנִי אוֹכֵל וְזוּ עֲשׂוּיָה תְרוּמַת מַעֲשֵׂר עֲלֵיהֶן. מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּאַחֲרוֹנָה וּמְחוּלָּל עַל הַמָּעוֹת. וְחוֹסֵךְ גְּרוֹגֶרֶת אַחַת. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר לֹא יַחְסוֹךְ מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְמַעֵט אֶת מְלַאכְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. וְרִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לֹא יַחְסוֹךְ מִפְּנֵי שֶׁהוּא תְּנַאי בֵּית דִּין.
Traduction
L’ouvrier qui ne se fie pas à son patron (pour le prélèvement), prend une figue sèche et dit: ''Que celle-ci et les 9 suivantes soient considérées comme dîme des 90 que je mange; que celle-ci soit l’oblation de la dîme (100e) pour le tout, que la 2e dîme suive et se trouve à la fin; et on la rachète contre argent. Mais on s’abstient de manger l’une des figues (distraite pour l’oblation, afin de ne rien faire perdre au propriétaire). Selon R. Simon ben Gamliel, il ne devra pas s’en priver, car (ayant faim) il diminuerait d’autant le travail dont le maître l’a chargé. Il ne devra pas s’en priver, dit R. Yossé, puisque c’est une conditions légale (que le propriétaire donne l’oblation).
Pnei Moshe non traduit
מתני' פועל שאינו מאמין לבעה''ב. על המעשרות:
ומעשר שני באחרונות. הבאין אחריהן:
וחושך גרוגרת אחת. חושך עצמו ממנה ואינו אוכלה שהיא של תרומת מעשר ויתננה לכהן:
מפני שהוא ממעט במלאכתו של בעה''ב. שאם לא יאכל מרעיב עצמו ואינו יכול לעשות מלאכה והלכך לא יחשוך עצמו אלא יקנה גרוגרת אחרת כנגד האחת של תרומת מעשר ויאכל:
ר' יוסי אומר לא יחשוך. כלומר בלאו הכי אינו חושך עצמו מגרוגרת אחת אלא נוטל גרוגרת משל הבעה''ב חליפי הגרוגרת של תרומת מעשר ואוכל מפני שהוא תנאי ב''ד שתהא תרומת מעשר משל הבעה''ב ומעשר שני משל פועל כדאמר בגמרא והלכה כר' יוסי:
משנה: הַלּוֹקֵחַ יַיִן מִבֵּין הַכּוּתִים אוֹמֵר שְׁנֵי לוֹגִין שֶׁאֲנִי עָתִיד לְהַפְרִישׁ הֲרֵי הֵן תְּרוּמָה. וַעֲשָׂרָה מַעֲשֵׂר וְתִשְׁעָה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וּמֵיחַל וְשׁוֹתֶה.
Traduction
Si l’on achète du vin (tebel) aux samaritains (à l’entrée du Shabat), on dit: ''2 lougs (sur 100) que je séparerai seront l’oblation sacerdotale, les 10 suivants la dîme, et les 9 autres formeront la 2e dîme (298)''(Yoma 55b); (Suka 23b); (Gitin 25a); (Baba kama 69a); (Hulin 14b); (Meila 22a).''''. Puis, on le coupe d’eau et on le boit.
Pnei Moshe non traduit
מתני' הלוקח יין מבין הכותים. קודם שגזרו על יינן ויין שלהם ודאי טבל הוא ובלוקח בערב שבת איירי וכדקתני בתוספתא בהדיא הלוקח יין מבין הכותים מערב שבת ושכח ולא הפריש:
אומר שני לוגין שאני עתיד להפריש. הכא לא קתני למחר משום דהכא בודאי איירי ואסור להפריש בשבת אפילו קרא לו שם מע''ש והעיקר מה שבא התנא להשמיענו כאן דכשקורא שם ואומר שני לוגין שאני עתיד להפריש וכו' שותה ממנו בשבת על סמך שיפריש לאחר השבת משום דס''ל להאי תנא יש ברירה כדלקמן. והכא אינו קורא שם לתרומת מעשר כמו בריש פרקין וכן במתניתין דלקמן בבבא היו דמאי וכו' משום דגבי דמאי דמעשרן והן שלו קורא שם לתרומת מעשר כדי לתקן את המעשר ולאכלו אבל כאן שהוא טבל ודאי צריך ליתן המעשר ללוי והלוי הוא יקרא שם לתרומת מעשר:
ועשרה מעשר ותשעה מעשר שני. לאו דוקא שהרי לאחר שיפריש תרומה גדולה ב' לוגין ממאה ונשארו צ''ח לא יהיה המעשר ראשון אלא עשרה לוגין פחות חומש והמעשר שני מן פ''ח וחומש יהיה שמונה לוגין ושמונה עשירית ועשירית החומש והתנא לא אמר אלא על דרך העברה:
ומיחל ושותה. ומתחיל ושותה והאי תנא ר''מ הוא דס''ל אף בדאורייתא יש ברירה ומה שנשאר הוי כאילו הופרש מתחלה ואין הלכה כן אלא דקי''ל בדרבנן יש ברירה אבל כאן כיון דודאי טבל הוא בדאורייתא אין ברירה ואינו אוכל ושותה על סמך שיפריש אח''כ אלא צריך להפריש ואחר כך יאכל וישתה:
הלכה: רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה עָשׂוּ אוֹתוֹ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְבַעַל הַבַּיִת. פְּשִׁיטָא הָדָא מִילְתָא נִשְׂרְפוּ הַפֵּירוֹת הַתְּרוּמָה בְטִיבּוּלָהּ. נִישְׂרְפָה הַתְּרוּמָה לִכְשֶׁיֵאָֽכְלוּ הַפֵּירוֹת קָֽדְשָׁה הַתְּרוּמָה לְמַפְרֵעַ.
Traduction
R. Eliézer au nom de R. Oshia dit (295)Tout ce se trouve reproduit textuellement en (Terumot 4,3).: le procédé indiqué s’applique au cas où l’ouvrier n’a pas confiance dans le maître de maison. Cela va sans dire (pour toutes espèces de prélèvements) que si les produits ont été brûlés, l’oblation sacerdotale se trouve annulée (puisque la part destinée à être consacrée est brûlée); si l’oblation a été brûlée après que les fruits ont été consommés, la sanctification de l’oblation a un effet rétroactif (c’est-à-dire qu’elle est due pour la consommation et qu’il faut la renouveler).
Pnei Moshe non traduit
גמ' ר' לעזר בשם ר' הושעיא. לא שייכא הכא מידי ובתרומות (פ''ד) גרסינן להא (בהלכה ב') אמתני' דהתם מי שהיו פירותיו במגורה ונתן סאה לבן לוי וסאה לעני מפריש עד שמנה סאין ואוכלן דברי ר''מ וחכ''א אינו מפריש אלא לפי חשבון שיודע בודאי שהן קיימין דשמא אכלו אותן או מקצתן ואין מפרישין על האבוד ולפי חשבון שידוע לו שהן קיימין כך יפריש עליהן לאכול ועלה קאמר שם ר' הושעיא עשו אותו כפועל שאינו מאמין לבעה''ב כלומר טעמייהו דחכמים מפני שדימו זה להא דתנינן הכא דהפועל מתקן הוא בתורת דמאי מה שנותן לו הבעה''ב לאכול לפי שאינו מאמינו על המעשרות וה''ה התם שאין לו לסמוך על הלוי והעני שאומרין קיימין הן עד שיודע בודאי אם קיימין הן או מקצתן ומפריש לאכול לפי חשבון והמותר יתקן אותו מספק ואיידי דקיימינן הכא בדין פועל שאין מאמין לבעה''ב נקט להא נמי הכא:
פשיטא הדא מילתא נשרפו הפירות. אחר שהפריש עליהן ועדיין לא נתן להכהן התרומה היא בטיבולה דבטלה התרומה שאין פירות לחול עליהן שלא היה בדעתו לקראה שם תרומה אלא על אותן הפירות וכיון שנאבדו הרי היא כטבל:
נשרפה התרומה. מהו:
וקאמר לכשיאכלו הפירות קדשה התרומה למפרע. כלומר בזה מסתברא הוא שכבר יצאו הפירות מטבלן ואע''פ שאין כאן תרומה מ''מ כבר היתה קדש למפרע בשעה שהפרישה ויכל לאכול הפירות על סמך אותה התרומה שכבר נתרמה:
מָהוּ חָשַׂךְ מִן מֵיכְלֵיהּ הוּא מַפִּיק תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר.
Traduction
Comment expliquer le procédé d’abstention indiqué dans la Mishna? C’est que, fut-il répondu, lorsqu’on s’abstient de manger ce que l’on avait destiné à sa propre consommation, on en prélèvera la dîme d’oblation ou 100e (pas plutôt).
Pnei Moshe non traduit
מהו חשך. צ''ל מן מיכלה הוא מפיק תרומת מעשר. חושך גרוגרת אחת דקתני מפרש מאי חשך שחושך עצמו מלאכול אחת מפני שצריך להוציאה לתרומת מעשר:
30b תַּמָּן תַּנֵּינָן הַלּוֹקֵחַ יַיִן מִבֵּין הַכּוּתִים. תַּנִּי רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסְרִין שֶׁמָּא תִּיבָּקַע הַנּוֹד וְנִמְצָא זֶה שׁוֹתֶה טְבָלִים לְמַפְרֵעַ. וְהָדָא. מִתְנִיתָא לֹא כְּרִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי הַכֹּל מוֹדִין עַל הַכּוֹס שֶׁהוּא עַל אֲתַר.
Traduction
On a enseigné plus loin (§ 5), que si l’on achète du vin inaffranchi des Samaritains (à l’entrée du Shabat), on énonce des conditions analogues; et, à ce sujet, R. Yossé et R. Simon ajoutent que c’est défendu, de crainte que l’outre renfermant le liquide n’éclate (qu’il s’en échappe une part désormais sacrée), et il résulterait que l’on aurait bu des objets inaffranchis. Faut-il en conclure que notre Mishna n’est pas de l’avis de R. Yossé et R. Simon (puisque l’on n’y exprime pas la crainte que le verre se brise et laisse échapper des parts sacrées)? —Cela ne prouve rien, fut-il répliqué parce qu’ici, aussitôt après avoir rappelé lesdites conditions, l’on boit, et tous reconnaissent que la crainte du bris ne serait pas fondée en un si court espace de temps.
Pnei Moshe non traduit
תמן תנינן. בפרקין לקמן הלוקח יין מבין הכותים אומר שני לוגין שאני עתיד להפריש וכו':
תני. בתוספתא (פ''ח) ר' יוסי ור''ש אוסרין דחייש שמא יבקע הנוד קודם שיפריש לאחר השבת ונמצא זה שתה בשבת טבלים למפרע והדא מתני'. בעיא היא אם הדא מתני' דהכא בתנאי דמזיגת הכוס ג''כ לא אתיא כר' יוסי ור''ש דהא הכא נמי איכא למיחש שמא יבקע הכוס או ישפך באמצע שתייתו ונמצא מה ששתה הוא טבלים למפרע:
א''ר יעקב בר אידי. לא היא דהכא שאני דהכל מודים על הכוס שהוא על אתר מיד אחר שהתנה הוא שותה ולא חיישי' הכא שמא יבקע:
תַּנִּי לֹא יַחֲרוֹשׁ אָדָם בְּפָרָתוֹ בַלַּיְלָה וְיַשְׂכִּירֶנָּה בַיּוֹם וְלֹא יַעֲשֶׂה בְתוֹךְ שֶׁלּוֹ בַלַּיְלָה וְיַשְׂכִּיר עַצְמוֹ בַיּוֹם. לֹא יִרְעַב עַצְמוֹ וְלֹא יְסַגֵּף עַצְמוֹ מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְמַעֵט בִּמְלַאכְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת.
Traduction
On a enseigné: l’on ne doit pas cultiver son champ avec sa vache pendant la nuit, puis la louer le jour, ni travailler soi-même la nuit lorsqu’on est au service d’autrui pendant le jour, ni se laisser affamer, ni se chagriner; parce qu’on diminue ainsi sa part de travail au détriment du propriétaire.
Pnei Moshe non traduit
תני. בתוספתא דב''מ (פ''ח):
וישכירנה ביום. לפי שהיא עיפה ממלאכתה בלילה ואינה יכולה עשות מלאכתו של השוכר וכן הפועל עצמו לא יעשה מלאכה שלו בלילה וכו' וכן לא ירעיב עצמו וכו' ואיידי דקתני במתני' שלא ימעט ממלאכתו של בעה''ב נקט נמי להאי ברייתא:
רִבִּי יוֹחָנָן אֲזַל לְחַד אֲתַר אַשְׁכַּח סַפְרָא אַייַנֵיס אֲמַר לָהוּ מַהוּ כֵן. אָֽמְרוּ לֵיהּ צַייָם. אָמַר לֵיהּ אָסוּר לָךְ. וּמַה אִם מְלַאכְתּוֹ שֶׁל בָּשָׂר וְדָם אַתְּ אָמַר אָסוּר מְלַאכְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא כָל שֶׁכֵּן.
Traduction
R. Yohanan se rendit un jour dans une localité, et il remarqua que le maître d’école des enfants était maladif (296)Littéralement: énervé, ainos c'est-à-dire fatigué. Ce sens serait conforme au texte. Selon le commentaire de R. Simson, il faut lire ici le mot Atimos, ce qui, en grec, dit-il, signifie: être malade. Les Helléniste, que nous avons consultés, proposent d'y voir une altération de asthenos que l'on trouve déjà dans la Mishna, (Berakhot 1,7) Le Neuhebr. Wörterbuch de J. Lévy propose de l'identifier avec athumos abattu, triste. Krankel lit: aianes. D’où cela provient-il, fut aussitôt sa demande? De ce qu’il jeûne trop souvent (297)Voir Babli, (Taanit 11a)., fut-il répondu. —Cela t’est interdit, lui dit-il, car s’il est défendu d’amoindrir la part de travail au profit d’un mortel, à plus forte raison ne doit-on pas diminuer l’enseignement religieux (et cette diminution a pour cause la fréquence des jeûnes).
Pnei Moshe non traduit
אשכח ספרא. המלמד תינוקות:
אייניס. הוא מעונה ומסוגף ביותר ושאל על זה ואמרו לו מפני שהוא ציים וא''ל לאותו המלמד אסור לך להיות יושב בתענית ומה וכו' ואתה עסק במלאכת שמים ואין לך למעט מלאכתו:
רַב חִייָא בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם רַב תְּנַיי בֵּית דִּין שֶׁתְּהֵא תְרוּמַת מַעֲשֵׂר מִשֶּׁל פּוֹעֵל וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת.
Traduction
R. Hiya bar Ashé explique au nom de Rav ce qu’il faut entendre par les conditions légales énoncées dans la Mishna: l’obligation de remettre l’oblation de la dîme ou 100e incombe au maître, et l’oblation de la seconde dîme incombe à l’ouvrier.
Pnei Moshe non traduit
תניי ב''ד. על דברי ר' יוסי במתני' קאי ומפרש מהו התנאי ב''ד שתהא תרומת מעשר משל בעה''ב מעשר שני משל פועל. כצ''ל וכן הוא בתוספתא (פ''ח):
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source